איך לא לאבד את עצמכם בתוך הגירושים
גירושים מרגישים לפעמים כמו צונאמי. משהו גדול יותר מכם ששוטף את כל מה שהכרתם: הבית, השגרה, הביטחון, היחסים עם הילדים, הדימוי העצמי, העתיד. ברגע אחד אתם כבר לא מי שחשבתם שאתם, וכל מה שהיה ברור הופך למטושטש. זה לא רק סוף של זוגיות, זה גם שינוי עמוק בזהות. לכן הרבה אנשים מרגישים שהם "מאבדים את עצמם". אבל אפשר לעבור את זה אחרת.
להבין שהבלבול הוא טבעי
לפני הכל, חשוב לדעת שזה לא כישלון וזה לא סימן שמשהו לא בסדר איתכם.
זה טבעי.
הזהות שלכם נבנתה שנים בתוך זוגיות אחת, בתוך מערכת אחת. כשמערכת כזו מתפרקת, המוח מחפש מחדש איפה המקום שלכם. הבלבול הוא חלק מהתהליך, לא הוכחה שאתם נופלים.
לשמור על דברים שמזכירים לכם מי אתם
כדי לא ללכת לאיבוד, חשוב להשאיר לעצמכם עוגנים. דברים קטנים שמחזירים אתכם לעצמכם:
קפה בשעה קבועה, מוזיקה שהייתם שומעים פעם, הליכה קצרה בערב, כתיבה, קריאה, מפגש עם חבר אחד אמיתי.
העוגנים הקטנים הם אלה שמזכירים לכם שיש לכם זהות גם מחוץ לזוגיות שהתפרקה.
להפסיק לחפש מי "אשם" ולהתחיל לשאול מה טוב לי עכשיו
כשאנחנו בתוך כאב, אנחנו תקועים בשאלות הלא נכונות: מה הוא עשה לי, מה היא הרסה לי, איך החיים נראו אם הדברים היו אחרת.
אלה שאלות שמחזירות אתכם אחורה.
השאלה שמחזירה אתכם קדימה היא רק אחת:
מה יעשה לי טוב עכשיו?
לא בעוד חצי שנה. עכשיו.
תשובה קטנה אחת כזו ביום יכולה לשנות את כל התחושה.
לא לתת ללחץ החיצוני להגדיר אתכם
בזמן גירושים כל אחד נהיה מומחה.
כולם יודעים "מה צריך לעשות", "איך צריך להתנהג", "מה אסור לוותר" ו"איך הוא היה מתמודד".
הבעיה היא שהעצות האלה מבלבלות יותר מאשר עוזרות.
אף אחד לא חי את החיים שלכם, לא מרגיש את מה שאתם מרגישים, ולא יודע מה באמת טוב עבורכם.
אל תתנו לקולות מבחוץ להשפיע יותר מהקול הפנימי שלכם.
לבנות את עצמכם מחדש לאט ובשקט
גירושים הם לא רק סוף. הם גם התחלה חדשה, אבל היא לא מגיעה ביום אחד.
זה תהליך שמתחיל בצעד קטן:
להרגיש קצת יותר יציבים, קצת יותר ברורים, קצת יותר מחוברים לעצמכם.
אין צורך לשנות הכל בבת אחת.
זה בסדר לקחת את הזמן.
לא להיות לבד בתהליך
כשאתם מנסים להחזיק את הכל לבד, הסיכוי ללכת לאיבוד גדל.
בייעוץ ובליווי שלנו אנחנו רואים שוב ושוב שאדם שמקבל בהירות ומסגרת תמיכה מצליח לעבור את הגירושים מבלי לאבד את עצמו, את השקט שלו ואת הכיוון החדש שאליו הוא רוצה ללכת.
